סמארט פור לייף מכירות וקשרי לקוחות זאת לא עוגיה, זו ארוחה!
שלום גולשים יקרים, אנא השאירו את מספר הטלפון ואת הפרטים בטופס על מנת לרכוש את העוגיות או לשאול שאלה!
Send

 054-5646510   drorsmart@gmail.com

שומן טראנס וסכנתו לבריאות



שומן טראנס וסכנתו לבריאות

Posted by
בארה״ב אוסר ה-FDA האמריקאי את השימוש בשומן הטראנס, ובארץ נכנס לתוקפו בינואר 2014 חוק המורה על סימו שומן טראנס במוצרי מזון. 
 
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הרופאים היו משוכנעים שהמרגרינה, המבוססת על שומן מוקשה חלקית, היא התחליף הבריא לחמאה. כיום, הוכח באמצעות מאות מחקרים, והוכרז על ידי ה FDA, כי שמנים מוקשים חלקית שהינם שומני טראנס מלאכותיים, אינם בטוחים לצריכה. בפועל הכרזה זו מונעת מחברות המזון להשתמש בשומני הטראנס בייצור מזונות.
  
הידרוגנציה חלקית מאפשרת להקשות שומנים צמחיים באופן מלאכותי.  בתהליך זה, הוספת מימן לשמנים הצמחיים, הופכת את חומצות השומן בשמנים אלה לרוויוה במימנים, ומבנה השומן הופך מ"ציס"- תצורה מעוקלת- ל"טראנס"- תצורה ישרה יחסית. 
 
עבור תעשיית המזון יש יתרונות רבים לתימרון הכימי בתצורת המולקולות ובהם שיפור יציבות הטעם והמרקם של המזונות ובעיקר הענקת מוצקות המאפשרת לייצר בעלות נמוכה מגוון מוצרי מזון מעובדים בהם פיצות קפואות, עוגיות, ופלים ומוצרים רבים נוספים.
  
עם השנים הצטברו עדויות רבות המצביעות על כך שככל שהצריכה של שומני טראנס גבוהה יותר, כך גדל הסיכון להתקפי לבו למחלות בכלי הדם. נמצא שצריכת שומני טראנס קשורה גם להחמרת העמידות לאינסולין, בייחוד בקרב סובלים מהבעיה ובקרב אנשים שאינם פעילים גופנית ובעלי שומן בטני, ומגבירה את הסיכון לסוכרת. מחקרים גם מצביעים על כך שאין שום רמה בטוחה של צריכת שומני טראנס ואפילו צריכה של גרמים בודדים עלולה להגביר את הסיכון הבריאותי.
 
הציבור צמצם באופן חד ומהיר את צריכת שומני הטראנס. על פי ה-FDA, הצריכה בקרב האמריקאים ירדה מ־4.6 גרם ליום ב-2003 לכ-1 גרם ליום ב־2012. אולם,עדיין מספר ניכר של מוצרים מכילים שמנים מוקשים חלקית, שהם מקור משמעותי לשומני טראנס במזונות מעובדים. גם מסעדות רבות, בעיקר קטנות, עדיין משתמשות בשומני טראנס שהן רוכשות מהספקים. 
 
בישראל, נכנס רק בינואר 2014 לתוקף תיקון לתקנות הנוגעות לסימון התזונתי, שלפיו "יחויבו כל מוצרי המזון הארוזים מראש עם תכולת שומן כוללת מעל 2% לשאת בנוסף לסימון התזונתי המחויב כבר משנת 1993, פירוט רכיבי השומן במוצר, לרבות פירוט תכולת חומצות שומן מסוג טראנס. נוסף על כך, במזון שתכולת השומן הכללי בו מתחת ל־2%, והוא כולל בסימונו התייחסות לאחד מרכיבי השומן (כולסטרול, שומן רווי וחומצות שומן טראנס), גם עליו תחול חובת סימון שיעור כל רכיבי השומן".
  
בישראל למרות היעדר החקיקה פועלת תעשיית המזון בארץ באופן עצמאי להפחתת השימוש בשומן טראנס בייצור מזון. "כך למשל, בחלק מהמרגרינות הוחלפו רוב שומני הטראנס בשומן רווי" טוענת דוברת משרד הבריאות. 
 
כיום רוב המרגרינות בסופרמרקטים אינן מכילות שומני טראנס. אבל בעוד שיצרנים שונים הוציאו את השומנים האלה מהמרגרינות הביתיות, חלקם עדיין מספקים לתעשייה מרגרינה עם שומני טראנס, ורוב המוצרים המעובדים המוכנים שאנחנו קונים מכילים שומני טראנס. 
 
מוצרי מזון רבים- אלה שכמות שומני הטראנס כן מצוינת על גבי התווית בהם, למרות היעדר חובת הסימון – מכילים אחוזים לא מבוטלים של שומני טראנס: עוגות, עוגיות, ופלים, שניצלים מוכנים, בצקי עלים, בורקסים, מלאווח, וגם מוצרים הנתפסים כמזונות בריאות, כמו לחמים מלאים, דגני בוקר, גרנולה וחטיפי אנרגיה.
 
 
האם התחליפים בריאים?
הוצאת שומני הטראנס מהמזון, באמצעות חקיקה או אף כצעד מרצון בונה אמון של חברות המזון, היא צעד מבורך, אך השאלה הגדולה היא מהם התחליפים שבהם משתמשת התעשייה במקום שומני הטראנס.
 
אחת החלופות האפשריות היא שומן רווי. גם האפשרות הזאת לא בריאה במיוחד, אך עדיפה על שומן הטראנס, ומכיוון שמדובר בגרם אחד או שניים, הרי שכשמדובר בשומן רווי זו כמות זניחה.
 
ניתן בהחלט למצוא תחליפים לשומני הטראנס ומדובר בשאלה של עלויות ושל הטעם הצרכני. לדברי פרופסור שגיא "אפשר למצוא תחליפים, ואין לי ספק שהתעשייה תעשה זאת… השאלה היא אם הצרכנים יהיו מוכנים לקבל את אותו מוצר בטעם שונה, משום שזה מה שמכתיב את המכירה ואת הצריכה של מוצרי המזון, והאם הם יהיו מוכנים גם לשלם תמורת השינוי. תעשיית המזון בכל העולם מתכוננת כבר שנים לצעד הזה והולכת לקראת הצרכנים, בתנאי כמובן שהצרכן מוכן לשלם".
 
בשורה התחתונה גם אם תעשיית המזון מוצאת תחליפים לשומני הטראנס, הרי שגם תחליפים אלה, הם יצירי תעשייה מלאכותיים שאת השפעותיהם נוכל לדעת רק בעוד שנים. לכן, כדאי להמנע ככל האפשר מצריכת מזונות מעובדים.   
 
חשוב לציין כי השומן חיוני לתפקוד התקין של מערכות רבות בגוף, בהן המערכת ההורמונלית, המוח, מערכת העצבים, הלב ומערכת החיסון, ונחוץ למניעת מחלות רבות, בהן גם מחלות לב וכלי דם. תלוי כמובן בסוג השומן שאנחנו צורכים. 
 
שומן חד־בלתי רווי (אומגה 9). נמצא בעיקר בשמן זית, זיתים, אבוקדו ושקדים. הוא אינו נוטה להתחמצן בקלות ולכן מפחית את הסיכון להיווצרות רדיקלים חופשיים מזיקים. במדינות שבהן צריכת שמן הזית גדולה, רמות הכולסטרול ושכיחות התקפי הלב הן מהנמוכות בעולם, ושהדיאטה הים תיכונית, ששמן הזית הוא מרכיב עיקרי בה, מקטינה את הסיכון למחלות לב.
 
שומן רב־בלתי רווי (אומגה 3 ואומגה 6). לחומצות השומן מסוג אומגה 3 המופקות מדגי מעמקים יש תפקיד מרכזי במניעת מחלות רבות, בהן מחלות לב, כלי דם ושבץ מוחי, הפחתת התנגודת לאינסולין, הפחתת הסיכון לדיכאון, שיפור התפקוד הקוגניטיבי ומניעת מחלות כרוניות וסרטן. כמו כן, כאמור, הן חיוניות להתפתחות המוח ומערכת הראייה של עוברים ותינוקות. 
 
חומצות השומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 המצויות בשמנים צמחיים כמו תירס, סויה, חמניות וחריע, מוגדרות כחיוניות, שכן הגוף אינו יכול לייצרן בעצמו אך זקוק להן לתפקוד תקין. אולם, כמות גדולה של שומנים אלה אינה בריאה, עקב נטייתם להתחמצן בקלות ולעודד יצירת רדיקלים חופשיים.
 
שומן רווי. מקורו בשומן מהחי: בשר, ביצים ומוצרי חלב.  וגם בכמה שמנים צמחיים: שמן קוקוס, חמאת קקאו ושמן דקלים. על פי איגודי הלב, הוא מעלה את רמות ה־LDL ומסוכן לעורקים וללב. בשנים האחרונות נערכו מחקרים המצביעים על כך שחומצות השומן הרוויות ממוצרי חלב מעלות את רמות ה־LDL, אך רק של סוג מסוים של ה־LDL, שדווקא אינו מסוכן, ויתרה מכך: הן אף מעודדות את יצירת ה־LDL. למרות ממצאים אלה, כיום ממליצים איגודי הלב להמעיט בצריכתו ככל האפשר. 
 
רוב שומני הטראנס הם יציר תעשייתי, אך גם הטיגון במסעדות ובבית משנה את תצורת חומצות השומן לשומני טראנס, בייחוד כשמדובר בטיגון חוזר. עם זאת, יש גם שומני טראנס טבעיים, ואלה דווקא נחשבים לבריאים. שומני הטראנס הטבעיים קיימים בריכוזים נמוכים (2%־8%) במוצרי חלב, ונוצרים בעטינים ובכרס של הבקר, שם מתבצע תהליך של מיצוק השומן (שומנים אלה הם שמאפשרים ליצור חמאה מהחלב). השניים העיקריים שבהם הם חומצת שומן וקסנית וחומצת שומן לינולאית מצומדת (CLA), ובשנים האחרונות הוכח כי יש להם השפעה מיטיבה המונעת סרטן.